איך נולד ספר

בענין חשיבות כח הדיבור

איתא בחז"ל (שמו"ר פרשת וארא), 'בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור, בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה הוא נוטל עליהן שכר, יכול אף בדברי בטלה כן, ת"ל ודבר שפתים אך למחסור, אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא י' שנים מפני שהוציא דבה על י' אחיו, ועל ידי שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה, ניתוסף לו עוד שתי שנים שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים, וכן אתה מוצא במשה, בתחילה היה ראוי הדיבור להתייחד עליו בפני עצמו, ועל ידי שאמר שלח נא ביד תשלח נאמר לו הלא אהרן אחיך הלוי, ואף כאן הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו', והיה ראוי ליעשות כל הנסים על ידו, ובשביל זה נתייחד הדיבור עליו ועל אהרן, שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן'. מבואר מכל זה גודל חשיבות הדיבור, שבגלל שמשה ביקש לא ללכת לפרעה הפסיד שלא ייעשו כל הניסים על ידו וזה הפסד לדורות. ולמרות שמשה לא רצה לפגוע באהרן ורצה שהוא ילך, מ"מ כתוב שהיה לה' חרי אף על זה, ובחז"ל מבואר שגם נענש מחמת זה, ומבואר כמה חשיבות יש לכל דיבור, שאם אדם מדבר אפילו דבר שלכאו' הוא נזקק לו, מ"מ אם היה איזה חיסרון דק בנוסח ובצורה 'איך' אמר את מה שאמר, כל שינוי כזה יכול לגרום הפסד לדורות. ובחז"ל נראה שגם היתה תביעה על משה מחמת מה שדיבר עם הקב"ה על עמ"י, וכמו שהביא רש"י על מה שאמר משה 'למה הרעותה' 'חבל על דאבדין